בן יואל ז"ל ואידה. נולד ביום ה' בסיון תרצ"ז (15.5.1937) באנטורפן שבבלגיה. אביו נספה בשואה, והילד מרדכי ניצל הודות למסירות-לבה של משפחה נוצרית, אשר בביתם, בדרום-צרפת, הסתתר במשך שנות המלחמה. בשנת 1945 עלתה המשפחה - האם, מרדכי ושתי אחיותיו - לארץ. מרדכי למד בבית-הספר היסודי 'מוריה - תל רענן' שבבני-ברק והמשיך את לימודיו במוסדות אחרים של עליית הנוער. שנתיים למד בפנימייה 'כפר-בתיה' שברעננה והמשיך בלימודים גבוהים בחקלאות במדרשת-רופין.

מרדכי היה בחור רציני, ישר ובעל-מצפון. בן נאמן לאמו, ואב דואג ומסור לשני בניו הקטנים. עוד בהיותו נער נהג באחריות ובמסירות כלפי בני-משפחתו ותמך באמו ובאביו החורג, כשמצבה הכלכלי של המשפחה היה בכי-רע. במשך כל השנים הקפיד לשמור על קשר-ידידות עם משפחת מציליו מצרפת. עם-זאת, היה בחור עליז וחברותי ומקובל על הכול. כל חבריו, ביחידה ששירת בה ובעבודה, כינוהו בשם-החיבה 'מוטקה' מתוך הערכה למזגו השלו ולטוב-לבו. בשנים שלאחר עלייתו לארץ השתלם בחקלאות, אך עם סיום שירותו הצבאי השתלב דוקא בתחום הטכני: במחלקת הריתוך שבתעשיה האוירית. השתלם בקורסים מקצועיים שונים והגיע במהרה לתפקיד של מנהל-מחלקה.

מרדכי גויס לצה"ל בתחילת מאי 1955 והוצב לחיל-השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורסים שונים - מהם קורס-סיירים, קורס-חבלה וקורס נהגי-זחל"מים - הוצב בגדוד חרמש כנהג-חבלן. במשך 19 שנים נקרא לפרקי-זמן ארוכים של שירות-מילואים ונטל חלק במלחמת סיני, במלחמת ששת-הימים ובמלחמת יום-הכיפורים.

ביום א' באב תשל"ו (28.7.1976) נפל בעת שירותו באזור סיני. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבראשון-לציון. השאיר אחריו אישה, שני בנים, אם, אח ושתי אחיות.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "מרדכי מוסלר היה חייל-טוב, שקט וממושמע. תמיד היה בעל מזג טוב, השתתף רבות בפעולות היחידה ותרם רבות להרגשה הטובה ששררה ביחידה".